שרית שליי זונדינר, ילידת 1984, היא מלחינה בולטת מהדור הצעיר בארץ. יצירותיה בוצעו בפסטיבלים חשובים, על בימות מרכזיות בארץ, כמו בית האופרה בתל אביב במסגרת "חג המוסיקה הישראלית" תיאטרון ירושלים במסגרת "פסטיבל פסנתרים", ועוד. בין התזמורות שביצעו יצירותיה נמנות התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, סימפונט רעננה וסינפונייטה באר שבע.
היא דוקטורנטית לקומפוזיציה בתכנית משולבת של האוניברסיטה העברית והאקדמיה למוסיקה בירושלים בהדרכתם של פרופ' אמנון וולמן וד""ר אסף שלג. המחקר שלה עוסק בהתפתחות גון-הצליל במוסיקה אמנותית של תחילת המאה ה-21.
ב-2019-2020 זכתה למילגה מקרן סידאי של המכון הירושלמי למוסיקה בת זמננו עבור מצויינות בכתיבתה לתזמורת, תוך שילוב ויצירת טרנספורמציות בין עולמות מלודיים ומירקמיים שונים. היא השתתפה בכיתות אמן עם חיה צ'רנובין, טושיו הוסוקאווה, זיגמונט קראוזה, ופיליפ לרו.
בשנת 2018 השלימה אופרה קאמרית ASD, העוסקת בקשר בין ילד על הספקטרום האוטיסטי ובין הוריו. בעקבות כתיבת יצירה זו, זכתה למענק מיוחד מטעם מפעל הפיס. בדצמבר 2020 בוצעה האופרה במסגרת חג המוסיקה הישראלית.
שרית היא זוכת מילגות קרן התרבות אמריקה ישראל בקומפוזיציה בין השנים 2007-2014.
בוגרת החוג לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בהדרכתם של ארי בן שבתאי ומרק קופיטמן. למדה בתיכון למדעים ואמנויות בירושלים עם אנדרה היידו ומיכאל וולפה.
שימוש באלקטרוניקה ובטכניקות מורחבות ככלים ליצירת הבעה דרמטית - באופרה הקאמרית-אלקטרונית שכתבתי, ASD, העוסקת בקשר בין ילד על הספקטרום ובין הוריו, נפרש ספקטרום צלילי נרחב הנע בין מוטיביקה לירית, הלקוחה משירים פופולריים ובפרט שירי ילדים, ובין רעשים צורמים ואינטנסיביים המופקים באמצעים אלקטרוניים ואקוסטיים.
בהרצאה אדגים כיצד התנועה בתוך המרחב הצלילי הזה משרתת את הנרטיב הפסיכולוגי ביצירה וממחישה את המצב הרגשי של הדמויות. כמו-כן אראה כיצד משמש גוון הצליל ככלי קומפוזיטורי מרכזי בעיצוב הצורה והדרמה, ואדון במקורות ההשראה שלי ממוסיקה והגות עכשווית.