חתני כבוד

סר קלייב גילינסון, CBE

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סר קלייב גילינסון נולד בבנגלור, הודו, בשנת 1946; אמו הייתה צ'לנית מקצועית ואביו איש עסקים, שגם כתב וצייר. סר קלייב החל ללמוד צ'לו בגיל אחת-עשרה וניגן בתזמורת הנוער הלאומית של בריטניה. הוא למד מתמטיקה באוניברסיטת לונדון, אבל הבין כי הוא רוצה להקדיש את חייו למוסיקה, והתקבל לאקדמיה המלכותית למוסיקה, שם הוא זכה בדיפלומת רסיטל וזכה בפרס הגבוה ביותר לצ'לו. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה המלכותית למוסיקה, סר קלייב נהיה לחבר בתזמורת הפילהרמונית.

סר קלייב הצטרף למחלקת הצ'לו של התזמורת הסימפונית של לונדון (LSO) ב -1970 ונבחר למועצת המנהלים של התזמורת העצמאית ב -1976, וכיהן גם כמנהל הכספים שלה. בשנת 1984 הוא התבקש על ידי מועצת המנהלים להתמנות למנכ"ל ה-LSO, תפקיד אותו מילא עד שהפך למנהל האמנותי של קרנגי הול בשנת 2005.

תחת הנהגתו של סר קלייב, ה- LSO יזמה כמה מפסטיבלי האמנות החדשניים והמצליחים ביותר בעיר, ועבדה עם רבים מהיוצרים המובילים. בזירת הסיורים הבינלאומית, הקים ה-LSO תושבות שנתית בניו יורק מ-1997 והיה שותף מייסד בפסטיבל המוסיקה הפסיפית בסאפורו, יפן, ב -1990, יחד עם ליאונרד ברנשטיין ומייקל טילסון תומאס. סר קלייב מאמין בהבאת מוסיקה גדולה אל החברה כולה. בתחום זה, יוזמותיו עם התזמורת הסימפונית של לונדון כללו את פיתוח תוכנית החינוך למוסיקה של LSO Discovery, שמגיע ליותר מ -30,000 אנשים מכל הגילים מדי שנה; ואת יצירת LSO בכנסיית לוקס הקדוש, מרכז לחינוך מוסיקלי של UBS ו-LSO, אשר כלל שיקום ושחזור של כנסיית לוקס הקדוש המפוארת, אשר נזנחה על יד הכנסייה מאז המאה ה -18. סר קלייב גם יצר את LSO Live, חברת הפקת התקליטורים הבינלאומית, עטורת הפרסים, של התזמורת.

סר קלייב כיהן כיו"ר איגוד התזמורות הבריטיות; נמנה על הנאמנים המייסדים של הקרן הלאומית למדע, טכנולוגיה ואמנויות; והיה יו"ר-מייסד של ועדת הניהול של תוכנית המנהיגות ע"ש קלור. הוענק לו האות CBE (מפקד של האימפריה הבריטית) ברשימת מכובדי ראש השנה 1999 הרשמית וקיבל את האות על ביצוע מוסיקה ע"ש סר פרס צ'ארלס גרוב לשנת 2004 על תרומתו יוצאת הדופן למוסיקה הבריטית. סר קלייב התמנה כ-Knight Bachelor ברשימת מכובדי המלכה לשנת 2005, והוא מנהל התזמורת היחיד אי פעם שזכה לתואר אבירות.

סר קלייב קיבל דוקטורט לשם כבוד ממכון קרטיס בפילדלפיה במאי 2007. במאי 2010, הוא קיבל דוקטור לשם כבוד בתחום המדעים ההומאניים ממכללת סקידמור וזכה בפרס LUMINARY של בית הספר למוסיקה ע"ש איסטמן. בשנים 2011 ו 2015, הוא נמנה על חברי חבר השופטים בתחום נגינת צ'לו של התחרות הבינלאומית ע"ש צ'ייקובסקי. הוא קיבל את אות הכבוד הבינלאומי של קונגרס מדינת ניו יורק ISPA (האגודה הבינלאומית לאמנויות הבמה) לשנת 2012. באותה השנה, הוזמן סר קלייב להיות עמית אורח בקולג' סנט קתרין, באוניברסיטת אוקספורד. סר קלייב הוא גם עמית כבוד של בי"ס גילדהול (HonFGS) ומכהן במועצת המנהלים לשם כבוד של מכון ברובק של אוניברסיטת הפסיפיק. בהוקרה על חגיגות המוצלחות של קרנגי הול תחת הכותרת וינה: עיר החלומות והמשך שיתוף הפעולה ההדוק עם התזמורת הפילהרמונית של וינה, כיבדה הממשלה האוסטרית את סר קלייב בכך שהעניקה לו את אות הכבוד היוקרתי בעבור שירותים לרפובליקה האוסטרית. בנוסף על כך זכה בפרס תיאודור ס. קסלמן מסימפוניית הנוער של ניו יורק באוקטובר 2014, ובפרס התזמורת של כנסיית לוק הקדוש למוסיקה באביב 2015. הוא חבר במועצה המייעצת לתואר שני במכון הטכנולוגי של ניו יורק. תוכנית זו, שכותרתה "מנהיגות של אומנויות ותעשיית הבידור" (LAEI), נועדה להכין מנהיגים עתידיים בתחום האמנות והבידור.

סר קלייב כתב לאחרונה ספר בשם "עדיף שידברו עליו", שפורסם על ידי Arch Street Press באוקטובר 2016. הספר מתמקד בליבה ובערכים אישיים, ומציע חוויה ייחודית ומקורית של סר קלייב ומנהיגים רבים אחרים מתוך תחומי מפתח בתרבות, בחינוך, בארגונים ללא כוונת רווח ובתאגידים, והוא פונה לקהל הרחב, החל במנהלים בארגונים ללא כוונות רווח, סטודנטים לניהול האמנויות, ולציבור הדואג לאמנויות, כמו גם לבכירים ולמנהלי תאגידים המחפשים תובנה כיצד יצירתיות יכולה להניב תוצאות משמעותיות.

 

יבגני קיסין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יבגני קיסין נולד במוסקבה באוקטובר 1971 והחל לנגן משמיעה אוזן ולאלתר על הפסנתר בגיל שנתיים. בגיל שש, הוא החל ללמוד בבית ספר מיוחד לילדים מחוננים, בית הספר למוסיקה ע"ש גנסין במוסקבה, שם היה תלמיד של אנה פבלובנה קנטור, שנותרה המורה היחידה שלו. בגיל עשר התקיימה הופעת הבכורה שלו בקונצ'רטו לפסנתר של מוצרט 466K וכעבור שנה הופיע ברסיטל הסולו הראשון שלו במוסקבה. הוא זכה לתשומת לב בינלאומית במארס 1984, כאשר בגיל שתים עשרה הוא הופיע בקונצ'רטי לפסנתר מס' 1 ו-2 של שופן באולם הגדול של הקונסרבטוריון במוסקבה עם התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה, תחת שרביטו של דמיטרי קיטאנקו. קונצרט זה הוקלט בשידור חי על ידי חברת מלודיה, ואלבום באורך כפול הופק מזה בשנה שלאחר מכן. בשנתיים הבאות הוקלטו הופעות של קיסין במוסקבה בשידור חי ושוחררו חמישה אלבומים נוספים על ידי מלודיה.

הופעותיו הראשונות של קיסין מחוץ לרוסיה היו בשנת 1985 במזרח אירופה, ושנה לאחר מכן בסיור הראשון שלו ביפן. ב -1987 הוא הופיע לראשונה בפסטיבל ברלין. בשנת 1988 הוא סייר באירופה עם הנגן הוירטואוז ממוסקבה ולדימיר ספיבקוב וניגן בהופעת הבכורה שלו בלונדון עם התזמורת הסימפונית של לונדון תחת שרביטו של ולרי גרגייב. בדצמבר של אותה שנה הופיע עם הרברט פון קאראיין ועם התזמורת הפילהרמונית של ברלין בקונצרט ראש השנה ששודר ברחבי העולם,כאשר אותה הופעה נוגנה בשנה שאחרי זה בפסטיבל הפסחא של זלצבורג. הקלטות האודיו והוידאו של קונצרט השנה החדשה נעשו על ידי דויטשה גרמופון.

ב -1990 הופיע קיסין לראשונה בהופעות של ה-BBC בלונדון, ובאותה שנה ערך את הופעת הבכורה שלו בצפון אמריקה, בנגינת הקונצ'רטי לפסנתר של שופן עם התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של זובין מהטה. בשבוע שלאחר מכן הוא פתח את עונת המאה של קרנגי הול עם רסיטל הבכורה המרהיב, אשר הוקלט חי על ידי BMG Classics.

קיסין זכה לפרסים מוסיקליים ולאירועי הוקרה רבים ברחבי העולם. ב -1987 זכה בפרס הקריסטל של אולם התזמורת הסימפונית של אוסקה על הביצועים הטובים ביותר של שנת 1986 (שהיתה הופעתו הראשונה ביפן). בשנת 1991 הוא קיבל את אות המוסיקאי של השנה פרס מאקדמיית צ'יגיאנה למוסיקה בסיינה, איטליה. הוא היה אורח מיוחד בטקס פרסי הגראמי בשנת 1992, אשר שודר בשידור חי לקהל שמוערך ביותר ממיליארד איש, והיה לזוכה הצעיר ביותר של פרס נגן השנה של Musical America בשנת 1995. ב -1997 קיסין זכה בפרס טריומף היוקרתי על תרומתו יוצאת הדופן לתרבותה של רוסיה, אחת מאותות הכבוד הגבוהים ביותר בתחום התרבות שמוענקים ברוסיה, ושוב, היה לזוכה הצעיר ביותר בכל הזמנים. הוא היה הפסנתרן הראשון שהוזמן לתת רסיטל ב BBC Proms (1997), ובעונת 2000 היה הסולן הראשון של קונצ'רטו שהוזמן להופיע בקונצרט הפתיחה של Proms. במאי 2001 הוענק לקיסין תואר דוקטור לשם כבוד במוסיקה מטעם בית הספר למוסיקה במנהטן. בדצמבר 2003 זכה בפרס שוסטקוביץ' במוסקבה, אחת מאותות הכבוד המוסיקליים הגבוהים ביותר ברוסיה. ביוני 2005 הוענק לו תואר כבוד של האקדמיה המלכותית למוסיקה בלונדון. הוא זכה בפרס 2005 הרברט פון קאראיין מוסיקה.

הקלטותיו של מר קיסין זכו גם בפרסים ובשבחים רבים, ותרמו תרומה משמעותית לספריית יצירות המופת שהוקלטו על ידי מיטב האמנים בעולם. פרסי עבר כוללים את האדיסון קלאסיק בהולנד, פרסי גראמי, וכן את ה-Diapason d'Or וה-Grand Prix של
 La Nouvelle Academie du Disque בצרפת.

בין 2010-2012 קיסין ניגן בערים הגדולות ברחבי אירופה, כולל לונדון, מילאנו, פריז, זלצבורג, וינה, ועוד רבים. לאחר מכן הוא יצא לסיור נרחב בצפון אמריקה שכלל רסיטלים, הופעות תזמורתיות, ומופעי מוסיקה קאמרית עם יורי בשמט.

בנוסף למוסיקה הקלאסית, קיסין מקריא שירה ביידיש וברוסית. תקליטור של הקראות שירת יידיש עכשווית של קיסין הוצא על ידי אגודת "פורווארד" בשנת 2010. בשנת 2007 הוא הפך לפטרון כבוד של אופרה קאמרית מקצועית, האופרה העירונית של ונקובר, בהנחייתו של המנצח צ'ארלס ברבר. בשנת 2013 זכה יבגני קיסין בפרס אמן מטעם מוזיאון הילדים היהודי בברוקלין והפך לאזרח ישראל בדצמבר. צוין כי הוא "תומך בפומבי במדינת ישראל".

 

ד"ר שרון ס. נזריאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד"ר שרון ס. נזריאן היא נשיאת הקרן המשפחתית ע"ש Y & S Nazarian. לקרן משרד ישראלי הנקרא קרן אמא. ד"ר נזריאן נולדה בטהרן, אירן; אביה, יונס נזריאן, הוא איש עסקים ופילנתרופ, ואמה, סוראיה נזריאן, היא פסלת. יש לה שני אחים, סאם נזריאן ודוד נזריאן, ואחות, שולמית נזריאן. דודה, יצחק פרוויז נזריאן ז"ל, היה ממייסדי קוואלקום ופילנתרופ. במהלך המהפכה האיראנית של 1979, היא היגרה לארצות הברית, התיישבה בבוורלי הילס, שבקליפורניה עם הוריה ואחיה.

היא סיימה תואר ראשון באמנויות, עיתונאות ויחסים בינלאומיים ולאחר מכן תואר שני ודוקטורט במדעי המדינה באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC).

ד"ר נזריאן ייסדה את מרכז יונס וסוראיה נזריאן ללימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ומכהנת כיו"ר המועצה המייעצת שלה. היא נמנית על סגל המחלקה למדעי המדינה של באוניברסיטת UCLA, בדרגת פרופסור נלווה. תחומי העניין של שרון משתקפים במספר עצום של ארגונים אליהם היא מקדישה את זמנה וכישרונותיה - היא חברה במועצה ליחסים בינלאומיים, סגן יו"ר מועצת החוף המערבי של האגודה האמריקאית של אוניברסיטת חיפה; חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה; וחברה בחוג היו"ר של המכון הדמוקרטי הלאומי. היא גם חברה בוועדי המנהלים של מרכז קראון ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ברנדייס, HIAS-החברה לסיוע למהגרים עבריים; המרכז למדיניות ציבורית במזרח התיכון בחברת RAND. בנוסף, שרון חברה במועצת הנאמנים של בית הספר לאמנויות ומדעים ע"ש קרוס. ב -6 במאי 2013 היא זכתה בפרס דבורה מטעם הליגה נגד השמצה.

 

  

נועה ורטהיים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מנהלת אמנותית, כוריאוגרפית ומייסדת של להקת המחול ורטיגו.
אמנית רב תחומית, נועה ורטהיים הינה בעלת שם בינלאומי הן ככוריאוגרפית והן כרקדנית. גב' ורטהיים זכתה בפרסים רבים, כולל פרס משרד התרבות הישראלי ב-1998 לכוריאוגרפים צעירים, פרס לנדאו לאמנויות הבמה ב-2003 ופרס שאר התרבות הישראלי ב-2012 בעבור הכוריאוגרפיה שהכינה "לידת הפניקס".

נעה נולדה בארה"ב בשנת 1965 וגדלה בנתניה שם עשתה את צעדיה הראשונים במחול בסטודיו של אסתר בש ובהנחייתה של שרה יוחאי. כילדה למשפחה דתית לא התאפשר לנעה להמשיך בהכשרתה בתחום המחול עד לשחרורה משירותה הצבאי כחיילת נח"ל בעיירת הפיתוח ירוחם. בשנת 1990 השלימה את לימודי המחול באקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים ומיד אחר כך הצטרפה כרקדנית אל להקת תמר הירושלמית, שם פגשה את עדי שעל ויחד ייסדו את להקת המחול ורטיגו, בשנת 1992.

יצירתה האמנותית המקורית ושפת המחול הייחודית שפיתחה זוכות להערכה רבה ולביקורות מצוינות בארץ ובעולם. דרך התנועה היא חוקרת מבנה וצורה, בוחנת את גבולות הגוף והתודעה באופן אשר מעורר השראה אמנותית ומעודד אחריות חברתית ומודעות לסביבה. נעה פועלת ויוצרת מן המרכז למחול של ורטיגו בירושלים ובכפר האמנות האקולוגי של ורטיגו בקיבוץ נתיב הל"ה שם היא מתגוררת עם בן זוגה, עדי שעל, ושלושת ילדיהם.

 

 

פרופ' אבנר בירון

המנצח והחלילן אבנר בירון היה נשיא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בשנים 1994-2003. פרופ' בירון הוא מייסדה, מנהלה המוסיקלי ומנצחה הקבוע של תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים מיום היווסדה.

למד ביולוגיה לתואר שני באניברסיטה העברית ב"הדסה" ירושלים. גישתו המיוחדת למוסיקה ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה במוסיקה ובמדע.

הקונצרטים וההקלטות הרבות של בירון עם התזמורת זוכים לשבחי הביקורת בישראל ובעולם. התזמורת תחת שרביטו של בירון מופיעה בהצלחה רבה בסיורי קונצרטים בחו"ל בפסטיבלים חשובים באירופה, בארה"ב ובסין באולמות יוקרתיים כגון הקונצרטחבאו באמסטרדם, אולם הפילהרמונית של ברלין, הגוואנדהאוס בלייפציג, אולם בטהובן בבון, פריס, ניו-יורק, וושינגטון, לוס-אנג`לס, שיקגו, אלסקה, בייג`ינג, שנחאי ועוד.

כיהן כמנהל המוסיקלי של פסטיבל אבו-גוש ושל פסטיבל "ימי מוסיקה וטבע" בגליל. במסגרת זו הקים את "אנסמבל סולני הגליל" – הרכב וירטואוזי אשר זכה להצלחה בינלאומית בזמן קצר, והוזמן לסיורי קונצרטים ברחבי העולם.

אבנר בירון כיהן כראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בשנים 2003 – 1994 . במהלך כהונתו יזם בירון פתיחת מחלקה למוסיקה מזרחית, הקים מחלקה למוסיקה רב-תחומית וכן גופי ביצוע ברמה גבוהה באקדמיה. נבחר לכהן כחבר הועדה המתמדת של ארגון האקדמיות הגבוהות למוסיקה באירופה (AEC).

ניגן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, והתמנה לחלילן ראשון בתזמורת הקאמרית הישראלית עימה אף הופיע כסולן. הרבה להופיע ברסיטלים ובהרכבים קאמריים. במקביל ניהל ולימד כיתות-אמן רבות משתתפים לחלילנים ולמורים לחליל בארץ ובחו"ל. כמורה וכמחנך העמיד בירון דור צעיר של חלילנים ומורים בכירים לחליל.

ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רשות השידור ירושלים, הסינפונייטה באר-שבע, ומוזמן לנצח על תזמורות ברחבי העולם.

בשנת 2004 זכה אבנר בירון בפרס שרת החינוך על מצויינות ועשייה אמנותית רבת-שנים בתחום המוסיקה.

 

בתיה כהן

בתיה כהן היא דמות בולטת בחינוך למחול בישראל. רקדנית לשעבר, גב' כהן רקדה בלהקה של פרופ' חסיה לוי אגרון ובלהקת "אנסמבל ירושלים". במשך השנים הרבות בהן עסקה הוראת המחול באקדמיה, התמקדה בהוראת המחול המודרני תוך שימוש במתודולוגיה של מרתה גרהם ובשיעורי רפרטואר מחול; היא הייתה מהמורות הראשונות בישראל שהדריכה מורים למחול, והיא הניחה את אבני היסוד של ההדרכה והתמיכה בהדרכת מורים למחול מודרני.

גב' כהן סיימה את לימודי התואר הראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ותואר שני במינהל החינוך מאוניברסיטת דרבי, אנגליה. כסטודנטית נצחית, היא סיימה גם את תכנית הבוגרים של מכון מופ"ת בנושא מחקר, תכניות לימודים ופיתוח תכניות להדרכת מורים, תכנית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת בר אילן ותוכנית ההדרכה למנהלים במכללת הדסה. היא למדה והשתלמה בבתי ספר למחול יוקרתיים בחו"ל, ביניהם מרתה גרהם, אלווין איילי, ג'וליארד וחוסה לימון.

גב' כהן כיהנה בוועד המנהל בגופים ציבוריים רבים, ביניהם קרן התרבות אמריקה-ישראל, ועדת הבחינות של משרד החינוך הישראלי לתואר שני במחול, הוועדה לתכנון לימודים בחינוך למחול (ואף היתה יו"ר ועדה זו), וכן בועדה של משרד החוץ לבחירת נציגי ישראל למרכז EPCOT בשנת 2000.

בשנת 1991 מונתה גב' כהן לראש המחלקה למחול מודרני של האקדמיה, ולאחר מכן, בשנת 1997, מונתה לדקאנית הפקולטה למחול של האקדמיה, תפקיד בו כיהנה עד לשנת 2004. בנוסף, ניהלה אמנותית את קורסי הקיץ במחול של האקדמיה, והוזמנה כמרצה אורחת במוסדות רבים בארץ ובחו"ל (בודפשט, זאגרב, טילבורג).