חלפו 15 שנים מאז הלך מאיתנו הפסנתרן והמורה הדגול איסר סלונים. עבורנו, המורים במחלקת הפסנתר שזכו להכירו ולעבוד במחיצתו, היה איסר סלונים אות ומופת, אדם ומוסיקאי משכמו ומעלה.
השנה מלאו 100 שנים להולדתו של איסר סלונים. לרגל ארוע זה, אנו מביאים את דבריו של אחד מגדולי תלמידיו, עמיתינו היקר פרופסור מיכאל בוגוסלבסקי:
חלפו 100 שנים מיום הולדתו של פרופ' סלונים, ו-60 שנים מאז שהצטרפתי לראשונה לכיתתו. באותו זמן הוא כבר פדגוג ידוע, בעל ידע בהיקף אנציקלופדי, פסנתרן דגול, מורה קפדן, מאתגר ובעל דרישות עצומות מתלמידיו. לעולם לא אשכח את השיעורים הראשונים שלנו - הקונצ'רטו החמישי של בטהובן. מעולם אף אחד לא שיבח אותי כל כך, כפי שהוא עשה בשיעור הראשון; ומעולם לא קיבלתי ביקורת נוקבת יותר מאשר הביקורת שלו בשיעור השני...
הוא ייסד שיטת הוראה ייחודית - כל שיעוריו של פרופ' סלונים נוהלו במתכונת של כיתת אומן - שיעור פתוח לכלל הסטודנטים שלו, ולא רק שלו, וגם למורים. כל תלמידיו נדרשו להיות נוכחים, לא רק בשיעורים שבהם ניגנו, כי אם גם בשיעורים של סטודנטים אחרים. השיעורים הללו היו מרתקים, והיוו עבור כולנו בית ספר משובח להוראת הביצוע.
ההיסטוריה המשותפת שלנו מלאה בפרידות ובמפגשים, ואולם זכינו לאורך השנים ללמד יחדיו בשתי אקדמיות: בנובוסיבירסק, שם התחלתי כתלמיד שנה א' בכיתתו, הייתי לעוזר הוראה שלו בלימודים מתקדמים בהמשך, ולבסוף הייתי לקולגה שלו ; וכעבור שנים ולאחר פרידה ממושכת - זכינו להיות קולגות גם באקדמיה למוסיקה בירושלים, ולסגור מעגל חיים שלם.
לפרופ' סלונים תרומה מכרעת לכל מה שאני יודע ויכול במוסיקה, ועל כך נתונה לו תודתי הנצחית
יהי זכרו ברוך.
איסר סלונים באקדמיה בלנינגרד