הסימפוניה הששית של מאהלר:
ביצוע הבכורה של הסימפוניה השישית של גוסטב מאהלר בווינה, העיר בה פעל כמנצח הראשי ומנהלו האמנותי של בית האופרה הקיסרי, התקיים בראשית שנת 1907, זמן לא רב לפני התפטרותו ועזיבתו את העיר. מיד לאחריו נפתחה המערכה הביקורתית הנוקבת ביותר שהופנתה נגד מהלר עד כה.
המבקרים, שהשתייכו אמנם לעיתונים בעלי מגמות פוליטיות שונות, התאחדו בדעתם השלילית על היצירה. מתקפה עוינת זו של מבקרי המוסיקה הווינאיים, קרוב לזמן סיומה של כהונתו בעיר, מעלה את השאלה: מה עמד מאחורי קבלתה השלילית של הסימפוניה השישית, ומדוע עוררה יצירה זו רגשות כה חריפים דווקא בווינה?
לאורך העשור שבו כיהן במשרה הבכירה היה מאהלר לדמות הבולטת בחיי המוסיקה, ועם זאת גם שנויה במחלוקת. בין הגורמים שתרמו להתנגדות כלפיו היו מוצאו היהודי, שמשך אליו אש מצד החוגים האנטישמיים, והמגמה הפרוגרסיבית שניכרה בדרכו המוסיקלית ובהחלטותיו והמקצועיות. בהרצאתי אתייחס לקושי שהציבה הסימפוניה השישית בפני הקהל הווינאי, הנובע מדימויה העצמי של העיר כמולדת הקלסיציזם, ומאידך, מהניאוקלסיציזם הבולט של מאהלר בסימפוניה השישית וממאפייניה הייחודיים.