יוכבד דוסטרובסקי-קופרניק (1910–2008) הייתה דמות מרכזית בהקמת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובפיתוחה כמוסד מוביל בתחומים אלה בישראל. בשנת 1935 הצטרפה לצוות ההוראה של "הקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוזיקה", שייסדו הכנר אמיל האוזר ואשתו רופאת הילדים הלנה כגן. דוסטרובסקי, ששימשה כמורה לפסנתר, הפגינה מנהיגות והשפעה, שהתעצמו בשנותיה המאוחרות.

בשנת 1947, בעקבות סכסוך עבודה ותביעות לשיפור תנאי העסקה, הובילה דוסטרובסקי קבוצת מורים, ביניהם המלחין יוסף טל והוויולן חנוך (היינריך) יעקבי, להקמת "הקונסרבטוריון הירושלמי החדש". מוסד זה הפך תחת ניהולה לאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שנודעה מאוחר יותר כאקדמיה ע"ש רובין. דוסטרובסקי-קופרניק ניהלה את האקדמיה במשך למעלה משלושה עשורים, עד שנת 1979, ותחת הנהגתה הפך המוסד למרכז חינוכי ואמנותי מוביל.

אחד מהישגיה המרכזיים היה השגת הכרה אקדמית לאקדמיה, כמו גם תמיכה כלכלית מהמדינה ומתרומות פרטיות. דוסטרובסקי פעלה להבטיח לאקדמיה בניין ייעודי ברחוב סמולנסקין בירושלים וייסדה תוכניות לימוד אקדמיות מגוונות בתחומי המוסיקה והמחול. היא הזמינה מוסיקאים ואנשי מחול בעלי שם עולמי, כגון המנצח סרגיי קוסביצקי וכוריאוגרפית המחול מרתה גרהאם, להעשיר את המוסד ואת תלמידיו.

בזכות חזונה ודבקותה במטרה, הונחו בתקופתה היסודות להתפתחות האקדמיה למוסד ברמה בינלאומית. בין תרומותיה הייחודיות היה ייסוד אוסף כלי נגינה מרשים, המוצג עד היום בקומת המסד של המוסד ומהווה מקור גאווה לאקדמיה.

במותה, האקדמיה למוסיקה ולמחול הנציחה את זכרה באמצעות "פורום דוסטרובסקי לחינוך והוראת המוסיקה והמחול", המשקף את מחויבותה של דוסטרובסקי לשימור והעשרת תחומי החינוך והאמנות בישראל.