פרופסור אלכסנדר תמיר - פסנתרן, מלחין, מורה ומרצה, מפיק מוזיקלי, ידוע כאחד מדואו הפסנתרנים עדן-תמיר.

אלכסנדר תמיר נולד בשם אלכסנדר (אַליק) וולקוביסקי (Wolkowyski) בשנת 1931 בעיר וילנה שבפולין. תמיר התחיל ללמוד מוסיקה בהיותו בן 5. ב– 1941, עם כניסת הגרמנים לוילנה נכלאה המשפחה בגטו. אלכסנדר וולקוביסקי בן ה-11 הלחין את השיר "פונאר" על מילים של שכתבו אביו ושמרקה קצ'רגינסקי וזכה בתחרות ההלחנה אשר נערכה בגטו. השיר "פונאר" הפך לאחד מסמלי השואה.

לימודי המוסיקה של אלכסנדר תמיר התחילו עם עלייתו לישראל ב 1945 תחילה אצל הגב' בורשטיין ארבר ולאחר מכן עם אליהו רודיאקוב בתל אביב. אחרי מלחמת השחרור המשיך אלכסנדר ללמוד בקונסרבטוריון הירושלמי החדש אצל פרופסור אלפרד שרדר, שם הכיר את ברכה עדן. שרדר הוא אשר עודד אותם לנגן יחד, בדיוק כפי שנהג ארתור שנאבל, עם תלמידו שרדר. כבר בשנה הראשונה ליסודו (1955), הוזמן דואו עדן-תמיר לנגן בארצות הברית ולהשתלם אצל הדואו הנודע דאז, ורונסקי ובאבין. כעבור שנתיים זכו בפרס הראשון בתחרות שהתקיימה בוורצ'לי לצמדי פסנתרנים (איטליה, 1956) והוזמנו לסיור הופעות.

למעלה מחמשת אלפים הופעות ורסיטלים, כסולנים עם תזמורות, בתכניות טלויזיה ורדיו, פסטיבלים וקונצרטים מוסברים ביצעו דואו עדן-תמיר. הם היו הראשונים שהשמיעו מחוץ לגבולות פולין את יצירתו של המלחין הפולני לוטוסלבסקי "וריאציות על נושא של פגניני", הם היו הראשונים אשר נגנו והקליטו את "פולחן האביב" של סטרווינסקי בנוסח לשני פסנתרים - עיבוד של אלכסנדר תמיר בהדרכתו ובהסכמתו של המלחין.

הצמד טרח לקדם את המוסיקה הישראלית ויצירות רבות נכתבו עבורם על ידי יוסף טל, חיים אלכסנדר, א.א.בוסקוביץ, מרק לברי, מרק קופיטמן, קראל שלמון וארי בן שבתאי. התקליט הראשון של מוסיקה ישראלית אמנותית שהופק בתחילת שנות ה- 60 על ידי "הד ארצי" היה בנגינתם.

דואו עדן-תמיר התפרסם גם בשל הקלטת מכלול היצירות לשני פסנתרים של באך, מוצרט, שוברט וברהמס. התקליט של ברהמס עם הסונטה בפה מינור קבל את "פרס התקליט הגדול" וכאשר ה BBC גילה את ארבע הסימפוניות של ברהמס בנוסחיו המקוריים של המלחין לשני פסנתרים, הוזמנו השניים להקליטם עבורו.

אלכסנדר תמיר, היה חבר הסגל הבכיר של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, כיהן כדיקן האקדמיה, הקים וכיהן כראש הקתדרה לפסנתר ע"ש חפציבה מנוחין וכראש הקתדרה לשני פסנתרים על שם עדן ותמיר. הוא, יחד עם ברכה עדן, הקימו דורות של בוגרים אשר חלקם פסנתרנים וצמדי פסנתר וחלקם מורים ומחנכים, מנהלי מוסדות מוסיקה ומבקרים.

בשנת 1968 יסד הדואו עדן–תמיר את המרכז למוסיקה קאמרית בעין כרם, 'מרכז טארג', במטרה להעשיר את חיי המוסיקה הקאמרית בירושלים ולהקים במה לכישרונות הזקוקים לחשיפה. בין הפרויקטים הרבים של המרכז: סדרת "מצויינות" של אמנים צעירים – דור העתיד, בשידור ב"קול המוסיקה", הפקת קונצרטים של עולים חדשים, קונצרטים לגיל הזהב ולירושלמים וותיקים, הפקת תקליטורים "אמני ירושלים" בשיתוף עם אגף התרבות של עיריית ירושלים ומשרד הקליטה, מפעל אשר תרם רבות להנצחה של מלחינים וגופי ביצוע מקרב תושבי ירושלים ועולים חדשים, אגודת שופן למען קשרי תרבות וחילופי אמנים בפדרציה בינלאומית של אגודות שופן, תחרות "קול המוסיקה לאמן הצעיר" – תחרות שנתית בשיתוף עם תזמורת סימפונית ירושלים, רשות השידור. במקביל, פעל ופועל עד היום אלכסנדר תמיר כעורך תכניות הסברה ב"קול המוסיקה", רשות השידור.

לברכה עדן ולאלכסנדר הוענק התארים של 'יקירי ירושלים' על תרומתם הגדולה לחיי המוזיקה ולטיפוח מוזיקאים ישראלים ירושלמים. הם זכו בפרס שרת הקליטה, והוענק להם תואר 'עמיתי כבוד' של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, תואר המוענק לתורמים תרומה משמעותית לחיי המוסיקה בארץ ובעולם.

דואו עדן-תמיר היה פעיל ביותר עד ליום פטירתה של ברכה עדן בשנת 2006. אלכסנדר תמיר המשיך להיות חבר סגל הוראה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, עורך תכניות הסברה ב"קול המוסיקה", וכן ניהל את תחרות קול המוסיקה לאמן הצעיר, ואת המרכז למוסיקה על שם עדן-תמיר בעין כרם.