חיה צ'רנובין נולדה ב-1957 בקריית חיים לאם מרכזנית ולאב הנדסאי, שניהם ניצולי שואה. אביה ניגן באקורדיון ולימד אותה ואת אחותה שירים ברוסית.
על ילדותה היא מספרת: העובדה שההורים שלי עברו את השואה היא אחת הסיבות העיקריות שלי לכתיבה, ומה שמעצב את צורת הכתיבה שלי. זה היה בית נהדר, מלא תמיכה ואהבה, אבל נכח בו תמיד משהו מאיים שנסתר ממני. מין חתיכת מציאות נעלמת שלא יכולתי לחוות אותה. במוזיקה אני מנסה ליצור את חתיכת המציאות הזאת, שחסרה לי. לא לתאר אותה, אלא להעביר אותה עצמה - למרות חוסר האפשרות להעביר משהו שאני לא מסוגלת להבין.
צ'רנובין למדה באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב אצל אבל ארליך ויצחק סדאי. לאחר סיום לימודיה עזבה את ישראל בגיל 25 והתמחתה ביפן, אירופה וארצות הברית. השלימה דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.
צ'רנובין החלה את הקריירה שלה בגיל מאוחר יחסית, 38. יצירותיה מנוגנות כיום בכל העולם והיא זכתה בפרסים רבים, ביניהם, פרס ארנסט פון סימנס לקומפוזיציה (2003) ומלגת גוגנהיים (2011). היא הייתה מלחינת הבית של דרזדן ודרמשטט. צ'רנובין מקליטה בחברת התקליטים האמריקאית "מוד" ומוציאה לאור את יצירותיה בבית ההוצאה Schott. בשנים 1997-2006 כיהנה כפרופסור לקומפוזיציה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, בשנים 2006-2009 כיהנה כפרופסור למוזיקה באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה. שם הייתה לאשה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. היא גם האשה הראשונה שמונתה למשרת מרצה לקומפוזיציה באוניברסיטת הרווארד, שם היא מלמדת עד היום.
על המוזיקה שלה היא אומרת: ... חשוב לי לספק לאדם שמקשיב שאלות על מה שהוא שומע. אחרת ההאזנה שלו תהיה אוטומטית וחסרת מודעות. אני לא רוצה להלחין דברים שמושכים את האוזן, ובסופו של דבר מרדימים אותנו. איכות הצלילים שלי מאוד מלוכלכת, אין בה יופי... אני מחפשת צליל ראשוני, פראי.
החוג לתורת המוסיקה, קומפוזיציה וניצוח, שמח לארח ליום סמינר באקדמיה את פרופ' חיה צ'רנובין