מיכל זמורה כהן - מוסיקולוגית ומחנכת, ראשת האקדמיה בין השנים 1979-1985, יו"ר חבר הנאמנים בשנים 1988-1997, אשת רוח ואשת מעש רבת פעלים. ידידת אמת למוסיקה ולתרבות בישראל. נולדה בתל אביב בשנת 1926. בוגרת האקדמיה הארץ ישראלית למוסיקה בירושלים והחוג למוסיקולוגיה של אוניברסיטת אופסלה בשבדיה. מיכל זמורה התמחתה בתחום מחשבת המוזיקה והורתה את מקצועות האסתטיקה, הספרות ותולדות המוסיקה באוניברסיטת תל אביב, במדרשה למחנכים ובאקדמיות למוסיקה בתל אביב ובירושלים. בשנים 1968-1991 עמדה בראש חטיבת המוסיקה של קול ישראל.

בתקופת כהונתה כראש האקדמיה זכו החוג למחול ולתנועה והחוג לחינוך מוסיקלי בהכרה מהמל"ג, וכן אושר מתן תואר M.A.Mus בשיתוף עם האוניברסיטה העברית. בתקופת כהונתה כיו"ר חבר הנאמנים הוזמנו לכהן בו אישים בינלאומיים ונציגי אגודות הידידים של אקדמיות באירופה, דרום אפריקה וארה"ב.

זמורה-כהן ייסדה וערכה את כתב העת למוזיקה "בת קול" וכן ערכה את הביטאון "עתים למוסיקה" / "Music in time" של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. היא ניהלה את התזמורת הסימפונית חיפה וכן כיהנה כראש חבר השופטים בתחרות הפסנתר הבינלאומית על שם רובינשטיין. בנוסף לפעילויות אלו, הייתה זמורה-כהן פעילה בארגוני ציבור שונים, בהם ויצו, ומועצת ארגוני הנשים ותנועת "סובלנות".

בין ספריה: "המוסיקה - מבוא היסטורי, משמעויות במוסיקה: שיחות שביני לביני", ר"פרטואר אישי והמוזיקה - שליחות ובשורה: אבני בנייה לאסתטיקה של המוזיקה", "גארי ברתיני בחיי המוסיקה בישראל" ו-"מסע מוזיקלי עם שופנהאואר".